שיער הראש שלנו היה מאז ומתמיד סמל לעוצמה וליופי. אף שתופעת נשירת השיער והתקרחות נקשרת יותר לגברים, מסתבר שיש גם לא מעט נשים שסובלות ממנה – וכשאנחנו אומרים סובלות, אנחנו מתכוונים במלוא מובן המילה. רונית זרחי, בת 38 מירושלים (השם האמיתי שמור במערכת) מספרת: "בשנה האחרונה הבחנתי בהתדלדלות משמעותית של השיער, שחושפת אזור משמעותי בקרקפת, בייחוד בחלק העליון של הראש. בניגוד לתופעות אסתטיות אחרות כמו חצ'קון למשל שאפשר להסתיר עם קצת מייקאפ, את ההתקרחות אי אפשר להעלים, אלא אם החלטת לשים פאה כמובן. זה פוגע בביטחון ומאוד מתסכל."
גם ענת, בת 54 מרחובות, מתמודדת עם התופעה, שלדבריה משפיעה רבות על חייה: "אני חושבת שביום שהבנתי שהשיער שלי מתדלדל באופן משמעותי, הרגשתי חסרת אונים. אני נכנסת לסטרס כשכולם מצטלמים, אני תמיד מניחה יד בנונשלנטיות על הראש כדי שאף אחד לא ישים לב ל'חורים' שיש לי בשיער. הפסקתי לצבוע את השיער כדי לשמור עליו יותר, ניסיתי את כל תרופות הסבתא ואפילו השקעתי המון כסף בתכשירים קוסמטיים יקרים. הנשירה ממשיכה. אני מניחה שצריך לדעת למי להיוולד כי שני ההורים שלי לא ניחנו בשיער שופע".
פרופ' אבנר שמר, רופא עור בכיר בשיב"א תל השומר, מכיר היטב את התופעה. לדבריו, כ-40% מהנשים סובלות מנשירת שיער בדרגה כזאת או אחרת, והסיבות לכך רבות ומגוונות. "בדומה לגברים, גם נשים יכולות להיות מושפעות מסיבות סביבתיות, נפשיות וגופניות שיכולות להוביל לתופעה המטרידה", הוא אומר, וגם מונה כמה מהמוכרות שבהן:
מחסור ברכיבים תזונתיים: נשים רבות סובלות ממחסור בברזל או ב-B12 למשל. אלה שני רכיבים שחיוניים, בין היתר, לשם תפקוד תקין של העור והשיער. אם אכן קיים מחסור כזה הוא עלול לגרום לנשירה ולעיתים אף לנשירה משמעותית.
בעיות הורמונליות: בגיל המעבר חלה ירידה דרמטית ברמת האסטרוגן, מה שבפועל עלול לגרום לנשירה משמעותית יותר. תקופה נוספת בחיים בה אנחנו רואים שינויים הורמונליים היא לאחר לידה. השינויים ההורמונליים השונים משפיעים על משך חיי השערה ועל שלביה השונים – כמו למשל קיצור חיי האנגן.
הריון והנקה: בזמן ההיריון העובר נזקק אף הוא לוויטמינים ומינרלים רבים, אותם הוא "שואב" מהאם. כתוצאה מכך, עלול להיווצר אצל האם מחסור של ויטמינים ומינרלים החיוניים לצמיחת שיער תקינה, שממשיך להתהוות אם האשה מניקה, ו"תורם" לנשירת שיער אצל נשים לאחר הלידה.
תורשה: לא רבים מודעים לכך, אך נשים שבמשפחתן האב או האם מתקרחים (או הדור שמעליהם), מועדות יותר לסבול מהתקרחות. לכן, כשאישה סובלת מהבעיה היא צריכה לשאול את עצמה אם יש רקע משפחתי שיכול להסביר את זה ולעדכן את הרופא המטפל שיוכל להציע אופציות לטיפול בנשירת שיער.
לחץ נפשי: עבודות מסוימות שנעשו בנושא הצביעו על קשר מסוים בין סטרס לבין התקרחות – הן אצל נשים והן אצל גברים.
נוסף לכל אלה, פרופ' שמר מציין סיבות נוספות שעלולות לעודד את התופעה, ביניהן: מחלות שונות, שימוש בתרופות כרוניות ועוד.
אז איך מטפלים?
פרופ' שמר מציין שכדי להתאים את הפתרון, ראשית, חשוב לאבחן את סוג הבעיה. נשירת שיער והתקרחות עלולות להיגרם כאמור מסיבות שונות ומגוונות. לכן, לא בטוח שטיפול שיתאים לאישה מסוימת יתאים גם לשנייה. "אם האישה סובלת ממחסור תזונתי, כדאי לה להתייעץ עם דיאטן או עם רופא המשפחה, על מנת להתאים תוספי תזונה כמו ברזל ו-B12 שיוכלו להשלים את מה שחסר, ובכך לסייע בעצירת הנשירה. נשים בגיל המעבר לעומת זאת, יכולות להתייעץ עם רופא הנשים על מנת שיאפשר להן למצוא פתרונות שיסייעו להתמודד טוב יותר עם השינויים ההורמונליים.
במקרה של נשים שסובלות מנשירה בשל רקע תורשתי, ישנם פתרונות תרופתיים ותכשירים שיכולים לסייע, כמו מינוקסי, תרופה ללא מרשם. מדובר בתמיסה המיועדת להתזה יומיומית על הקרקפת, שמטרתה טיפול בנשירת שיער ובהתקרחות מהסוג התורשתי אצל גברים ונשים. לדברי הפרופ', מינוקסי הוא התכשיר היחיד המותווה הן לנשים והן לגברים המכיל את החומר הפעיל מינוקסידיל. מינוקסידיל הוכח מדעית ויעילותו מתבטאת בעצירת או בהאטת נשירת השיער, ואף גם צמיחת שיער במקומות בהם השיער נשר – בעיקר באזור הפדחת".
